תמיר פרדו
ראש המוסד לשעבר וחבר וועדת ההיגוי של תנועת ‘מפקדים למען ביטחון ישראל’

פורסם במגזין ‘ליברל’ | 7.10.2019

מדינת ישראל ניצבת בצומת משמעותי ביחסיה עם מדינות ערב הפרגמטיות אשר אינן מסתירות את נכונותן להתקדם לנירמול יחסים עם ישראל, ובלבד שתעניק להן שכפ”צ מדיני בדמות התקדמות בהקשר הפלסטיני.

למגמה זאת, אשר קיבלה תנופה בעקבות תפיסת האיום המשותף מגורמי ערעור יציבות ובראשם איראן, פוטנציאל תרומה לא רק לכלכת ישראל אלא גם – ואולי בעיקר – לביטחונה. שכן מה שיכול להתחיל בצינעה בתיאום מודיעיני, להתפתח בהדרגה לתיאום מבצעי, ולהבשיל בבוא היום לכלל שיתוף פעולה במערך הגנה אזורי, יהווה נדבך חדש וחשוב בביטחון ישראל.

מהלך של חקיקת סיפוח, אשר יתפרש באזור ומעבר לו כהחלטה ישראלית לטרוק את הדלת על הסדר שתי מדינות עתידי, לא זאת בלבד שימנע התקדמות בהקשר האזורי, אלא שצפוי שיגרום לנסיגה גם מהשת”פ המוצנע הקיים. על רקע מהלך סיפוח כזה, חששן של מדינות האזור מכל הדלפה של שת”פ עם ישראל, ביטחוני או אחר, אשר תצית את זעם הרחוב בביתן ותשמש את יריביהן – ובראשן איראן – במאבקי התעמולה והפגיעה בלגיטימיות משטריהן, יכול להביאן להקריב אינטרס ביטחוני אחד – שת”פ עם ישראל, למען אחר – יציבות השלטון.

לחקיקת סיפוח יהיו השלכות לנדבך ביטחוני נוסף: שיתוף הפעולה עם מצרים וירדן המצוי בשיאו. חשיבותו רבה הן בתרומתו ליציבותם של שני משטרים החיוניים לביטחון ישראל, והן בהיבטים נוספים ובהם עומק אסטרטגי, שכן מרחב הביטחון של ישראל חורג מזרחה מקו הגבול עם ירדן וגם בהקשר המצרי השת”פ הביטחוני אינו נעצר בקו הגבול הבינלאומי.

במציאות של יציבות מול הרש”פ ושימור היתכנות פתרון שתי המדינות, קל יותר למצרים ולירדן לקיים שיתוף פעולה זה, למרות שהציבור בשתי המדינות עוין את ישראל. אך כל מהלך סיפוח יתסיס את הרחוב ויאלץ את שני המשטרים – גם אם יעדיפו להבליג – להגיב בתקיפות, בכלל זה בהקפאת יחסים, סגירת שגרירויות, וכנראה גם בצמצום שיתוף הפעולה הביטחוני.

במערכת הבינלאומית

מדינות הליבה של האיחוד האירופי צפויות להגיב בחריפות לחקיקת סיפוח ולנקוט צעדים ממשיים, כולל סנקציות מדיניות וכלכליות. דוגמה בולטת היא גרמניה המשמשת מקור יחיד לפלטפורמות ימיות צבאיות, ואף משתתפת במימונן. מהלך סיפוח עלול להוביל לשינוי בעמדתה ובכך להשפיע על יכולות אסטרטגיות של ישראל. גם החברות הקבועות הלא-מערביות במועצת הביטחון – רוסיה וסין, צפויות לנקוט צעדי עונשין, ולצנן את היחסים הבילטרליים.

ראוי גם להיזהר מהנחות מקלות באשר לתגובת ממשל טראמפ, בוודאי לאחר השינוי במאזן המפלגתי בבית הנבחרים. התייחסות אמריקאית עוינת לסיפוח עלולה לפגוע במערכת היחסים הביטחונית החשובה ביותר למדינת ישראל.

לאור ההערכה שהחקיקה תביא לפרץ אלימות, לקריסת הרש”פ, ולהשתלטות ישראלית על השטח כולו, צפויה החרפה מקבילה בעוצמת צעדי העונשין של הקהילה הבין-לאומית.

הקונצנזוס הבין-לאומי סביב מתווה ‘שתי מדינות לשני העמים’ יתערער, ויגברו הלחצים על ישראל להקנות זכויות שוות לכלל אזרחיה. ישראל תקלע למצוקה האסטרטגית החמורה בתולדותיה. היא תיאלץ לבחור בין מעמד של מדינה סוררת נוסח דרום אפריקה של שנות התשעים, לבין ויתור על אופייה היהודי.

כל מי שישראל בטוחה, דמוקרטית ובעלת רוב יהודי מוצק לדורות יקרה לו, חייב לפעול לבלימת מגמת הסיפוח ההרסנית.

[gview file=”https://www.cis.org.il/wp-content/uploads/2019/01/תמיר-פרדו-השלכות-הסיפוח.pdf”]