נמרוד נוביק | 19/12/16 | פורסם ב’ניוזוויק’

בכל הנוגע לישראל, עידן אובמה התאפיין בשתי מגמות סותרות: מחד גיסא, אף לא אחד מקודמיו היה נדיב כמותו באספקת האמצעים – משאבים, טכנולוגיות, ומודיעין – להבטחת היתרון הצבאי האיכותי של ישראל ויכולתה להגן על עצמה.

הנשיא אובמה אף בחר להשלים את ההסכם המבטיח את צרכי הביטחון של ישראל למשך העשור שלאחר תום כהונתו, למרות שמועד פקיעת תוקפו של ההסכם הקודם הותיר ליורשו מספיק זמן לעשות זאת בעצמו.

מאידך גיסא, בכל הקשור למדיניות אזורית, וושינגטון וירושלים לא ראו עין בעין. תקופת כהונתם החופפת של נתניהו ואובמה נפתחה בעימות על הקפאת הבניה בהתנחלויות, ולקראת סיומה אופיינה בעימות הבוטה על הסכם הגרעין עם איראן. בין לבין, אי ההסכמות גם הרעילו את היחסים האישיים בין השניים.

נראה שבשלב זה ראוי להתגבר על הפיתוי להצביע על האשם או האשם יותר בין השניים. ברגע זה ראוי יותר להביע הכרת תודה ולהצדיע למפקד העליון היוצא של צבא ארה”ב על תרומתו לביטחון ישראל. כחבר בוועד המנהל של ‘מפקדים למען ביטחון ישראל’, אני מאמין שבדברים אלה אני מבטא את דעת כל החברים בארגון – 240 תתי אלופים, אלופים ורבי אלופים בדימוס ומקביליהם מהמוסד, השב”כ ומשטרת ישראל.

בשם כולם גם ראוי לקדם בברכה את יורשו, דונלד טראמפ, ולהביע תקווה כי כבר מראשית כהונתו ניווכח שאינו נופל מקודמו במחויבות לביטחוננו, וכי בנושאי המדיניות האחרים, הוא וראש ממשלתנו ינצלו את ההזדמנות להתחלה חדשה.

בעוד שרבים בארץ מצטרפים למשחק הניחושים הגלובאלי באשר למדיניות הצפויה של הנשיא הבא, דומני שגישה מעשית יותר תהיה להציע למנהיגינו לנסות לעצב את מדיניות ממשלו בנושאינו באופן שישרת את האינטרסים האסטרטגיים של ישראל. את זאת לא ניתן לעשות ע”י מדיניות פאסיבית או תגובתית. לכך נידרשת יוזמה ישראלית.

באותה רוח עצמה, הגיע זמן שישראלים המאמינים כי היפרדות מ-2.5 מיליון הפלסטינים תושבי הגדה המערבית, והשלמת ההתנתקות מכמעט 2 מיליון אחיהם ברצועת עזה חיונית לביטחון ישראל ולשימור אופייה היהודי והדמוקרטי לדורות, יפסיקו לחפש ישועה מעבר לים. כדי שהחזון הציוני יתממש, ההחלטות צריכות להתקבל בירושלים, לא בוושינגטון.

וברגע שראש ממשלת ישראל יקבל החלטה להתחיל את התהליך הארוך והמייגע של היפרדות מהפלסטינים, לא רק 241 חברי “מפקדים למען ביטחון ישראל” יעמדו לצידו אלא גם הנשיא המכהן בבית הלבן.

למרות – או אולי בגלל — שהתנאים אינם בשלים כרגע לגישור פערים בכל הסוגיות התלויות ועומדות בין ישראל לפלסטינים, נדרשת יוזמה ישראלית נועזת ועצמאית אשר תשרת ארבע מטרות: תחזיר אמינות למחויבות ראש הממשלה לפתרון שתי המדינות; תביא לשינוי האוירה בשטחים  מעימות לשיתוף פעולה; תניב שיפור באיכות החיים של הפלסטינים; ותשמר את התנאים להסכם עתידי בין הצדדים, הכל תוך שיפור בטחונה של ישראל.

יוזמה שתכלול את כל האמור לעיל – כמו זו שהוצגה בתוכנית ‘ביטחון תחילה’ של “מפקדים למען ביטחון ישראל” – תתרום לביטחוננו גם במובנים רחבים יותר.

ראשית, היא תסיר מיטרד מרכזי ביחסי ישראל-ארה”ב. כתוצאה מכך, יוחזרו האינטימיות והאמון לדיאלוג האסטרטגי בין שתי המדינות, אשר חשיבותו רבה מאי פעם הן בשל חוסר היציבות ואי הודאות באזורנו והן לאור האתגר של שיתוף פעולה במעקב אחר עמידת איראן בתנאי הסכם הגרעין ובתיאום תגובות במקרה של הפרתו.

שנית, מעמדה של ישראל בעולם ישתפר, ויימשך השטיח מתחת רגלי תנועות עוינות כגון ה-BDS.

שלישית, היוזמה הישראלית המוצעת, גם אם אינה אלא מהלך ביניים, תאפשר את ראשיתו של תהליך מקביל של השתלבות ישראל במערכת ביטחון אזורית. אין זה סוד כי הדאגה מיומרותיה של איראן וחתרנותה, כמו גם האתגר שמהווים דאע”ש ודומיו ליציבותן של מדינות באיזור כבר הובילו לשת”פ ביטחוני בין מדינות ערב הסוניות הפרגמטיות לבין ישראל. עם זאת, שיתוף פעולה זה מתקיים אך ורק מתחת לרדאר; לעתים קרובות באופן עקיף, כלומר – באמצעות צדדים שלישיים; ובעיקרו הוא אד-הוק במהותו ומוגבל בהיקפו. מיצוי הפוטנציאל הגלום בשותפות ישראל בתהליך התפתחותה של מסגרת אזורית תעניק לישראל רובד ביטחון נוסף; תשפר את ביטחונם ויציבותם של השותפים האחרים; ועם הזמן, תתרום לשיקום הדרגתי של היציבות באזור – כל אלה, אינטרסים משותפים מובהקים של ישראל וארה”ב.

בהתבסס על 7,000 שנות הניסיון הבטחוני המצטבר של חברי “מפקדים למען ביטחון ישראל”, השורה התחתונה ברורה: בזכות תרומתה של ארה”ב, אך בעיקר הודות לאומץ, למסירות ולתושיה של צה”ל וגורמי הביטחון האחרים, ישראל היא המדינה החזקה ביותר באזור. עוצמה זו מעניקה למנהיגינו את המרחב הדרוש כדי לקבל החלטות נועזות. ברגע שהם יעשו זאת, יעמוד לצידם הרוב המוחלט של בכירי מערכת הביטחון בעבר הרחוק והקרוב, ואנו מאמינים שכך גם תעשה ארה”ב.

נמרוד נוביק שימש כיועצו המדיני של ראש הממשלה שמעון פרס; כיהן כשגריר מיוחד של מדינת ישראל; חבר בוועד המנהל של”מפקדים למען ביטחון ישראל”; ומשמש כעמית ישראלי ב-Israel Policy Forum (IPF)