פורסם ב”ידיעות אחרונות” 9.12.2018

הטיפול במנהרות חזבאללה בצפון, ההתרחשויות המדווחות אך בחלקן בזירה הסורית ובהקשרים אירניים מרוחקים יותר, סדרת ההתרחשויות הפוסקת רק לפרקים בדרום, כמו גם הידיעות על פעילויות לסיכול טרור ברחבי יהודה ושומרון, כל אלה ממחישים את קצב האירועים הביטחוניים במדינת ישראל.

אלו אתגרים שאין לזלזל בהם, חשוב להכיר בכך שאף אחד מהם אינו מהווה איום על קיומנו. ישראל חזקה משמעותית – ולא רק ביטחונית – מכל מאתגריה. צה”ל, השב”כ ומערכות הביטחון האחרות מוכיחים שוב ושוב את יכולותיהם המרשימות ומעניקים לממשלה פסק זמן ומרחב תמרון לגיבוש אסטרטגיה מדינית.

בעוד ברוב החזיתות מתקשה הדרג המדיני לפתח יוזמה מדינית אשר תשנה את תנאי הזירה, ולכן נגרר תגובתית אחר יוזמות היריב. בחזית אחת, בה יכולת ההשפעה שלנו קרובה למוחלטת וזאת המהווה את האיום הממשי היחיד למפעל הציוני – הממשלה אינה נגררת אחר אויבים אלא אחר בשר מבשרנו, מיעוט בעם ובכנסת, בעל עוצמה חריגה בקואליציה: חסידי הסיפוח.

כמי שחווה רבות את משמעויות החיכוך בין פלסטינים לישראלים במרחבי יהודה ושומרון, וכמי שליווה תהליכי קבלת החלטות ברמה הלאומית, אני חרד לאפשרות שמיעוט זה יממש את כוונתו המוצהרת לחוקק סיפוח שטחים. טענתו כי ביכולתו להבטיח “סיפוח לוקסוס” בשני היבטים: סיפוח מירב השטח עם מיעוט פלסטינים, וגידור ההדרדרות הביטחונית והאחרת של המהלך, אינה עומדת במבחן המציאות.

החלטת כנסת לסיפוח בחקיקה ויהיה היקף השטח המסופח אשר יהיה, תתפרש באזור ובזירה הבינלאומית כהחלטה לאומית לנטוש את אסטרטגיית המשא ומתן, לקבוע עובדות באופן חד-צדדי, ולטרוק את הדלת על היפרדות עתידית מהפלסטינים. מסר זה ישמוט את שאריות ההצדקה הפנים-פלסטינית להמשך שיתוף הפעולה הביטחוני, הזוכה למחמאות מצה”ל, ומהשב”כ, ויצור ואקום ביטחוני אותו ימלאו גורמים אלימים בפעילות פשיעה וטרור. כתגובה להתפתחות זאת, או מתוך כוונה למנעה, לא יהיה מנוס מהשתלטות מחודשת של צה”ל על השטח כולו, על מיליוני תושביו הפלסטינים. כך נהיה אנו אחראים לקריסת הרשות הפלשתינית ולביסוסו הסופי של חמאס בהנהגת הפלשתינים.

לפיכך, בטרם חקיקה נמהרת, חייבת ממשלת ישראל להורות למטה לביטחון לאומי לקיים עבודת מטה בין משרדית נרחבת ויסודית לבחינת השפעות המהלך על ביטחון ישראל, כלכלתה, יחסיה עם שכניה, מעמדה הבינלאומי ועוד. מאחר שמדובר בהחלטה המאיימת לפגוע קשות בחזון הציוני של ישראל בטוחה, דמוקרטית ועם רוב יהודי מוצק לדורות, ראוי שממצאי הבדיקה יוצגו לציבור בשקיפות מלאה ויובאו להכרעתו בבחירות או משאל עם.

לפיכך, אני שותף מלא להתראה הנשמעת ונראית בימים אלה ברחבי ישראל: “למען ביטחון ישראל, הגיע הזמן להתגרש מהפלסטינים”.  תנועת מפקדים למען ביטחון ישראל, על מאות חבריה, בכירי כל מערכות הביטחון בעבר, יודעת על מה היא מדברת: חיוני להתחיל תהליך הפרדות אזרחית תוך שמירת השליטה הביטחונית עד בוא הסדר. חיוני לבלום יוזמות סיפוח חסרות אחריות. ואת אלה יש לעשות עכשיו.

הכותב היה מזכיר צבאי של שני ראשי ממשלה, אלוף פיקוד המרכז ונספח ההגנה בוושינגטון