רצועת עזה – אסטרטגיה ישראלית חלופית

למרות חלוף למעלה מחמישים שנים מאז מלחמת ששת הימים וכיבוש רצועת עזה ולמעלה מעשרים וחמש שנים מאז ‘הסכם אוסלו’, ממשלת ישראל לא גיבשה מדיניות מוצהרת וברורה באשר לפיתרון הסכסוך הישראלי–פלסטיני, לרבות מדיניותה כלפי רצועת עזה, על שני מיליון הפלסטינים המתגוררים בה.

היעדר מדיניות ברורה ואסטרטגיה ארוכת טווח בכל הנוגע לעתיד שטחי אזור יהודה ושומרון (איו״ש) ורצועת עזה עלול לגרור את ישראל למציאות שתאיים על עתידה כמדינה בטוחה, יהודית ודמוקרטית.

מאחר שממשלת ישראל לא גיבשה מדיניות מדינית-ביטחונית כוללת, ישראל נגררת לסבבי לחימה כאשר תנועת החמאס מכתיבה את מועד, משך ועוצמת האירועים. למרות הנפגעים הרבים בקרב הפלסטינים ברצועת עזה והנזקים הכבדים לרכוש, תנועת החמאס מסיימת כל סבב אלימות בתחושה של הישג ויוצאת מכל סבב לחימה שכזה בתחושת ניצחון.

תנועת ‘מפקדים למען ביטחון ישראל’ הגיעה למסקנה כי קו הפעולה שנוקטות ממשלות ישראל מול עזה שגוי, פוגע בכוח ההרתעה של צה”ל וכפי שהוכח שוב אך לא מכבר, מביא לסבבי עימות צבאיים שאין בהם כדי לשנות את המציאות לאורך ימים.

תוכנית זו היא תוצאה של סדרת דיונים של צוות נרחב של חברי תנועה שעסקו בנושא במסגרת תפקידיהם במערכת הביטחון, ובהשתתפות מומחים נוספים. גיבוש האסטרטגיה החלופית נעשה תוך הבנה שלכל מהלך מול עזה יש השלכות רחבות על החזית הפלסטינית כולה ועל ישימות פיתרון עתידי עם הפלסטינים. על כן נעשה מאמץ לוודא שצעדי ביניים ופתרונות חלקיים יתרמו לשימור – אם לא לקידום – התנאים להסדר קבע עתידי.

במהלך הדיונים נדחו חלופות שניתן לאגדן תחת הכותרת ‘מכה קשה’ אשר חסידיהן רואים בהן אמצעי לחידוש ההרתעה. דחייתן נבעה מהמסקנה שאין פיתרון צבאי, העומד בפני עצמו, אשר ישים קץ לסבבי האלימות אלא כזה אשר יסתיים בכיבוש הרצועה ובשליטה בשני מיליון תושביה ללא אסטרטגיית היחלצות ממצב זה. אין לראות בדחיית חלופה זאת כאמצעי להשגת יציבות ארוכת טווח משום פסילת השימוש בעוצמת צה”ל כנדרש אל מול פרצי אלימות או בעקבות מידע על תכנון להפרת ריבונותנו או פגיעה באזרחינו או חיילינו.

גם חלופת ההידברות עם החמאס נדחתה. זאת עקב הסתירה בינה לבין היעד הלאומי (והתנועתי) העיקרי של הבטחת אופייה של ישראל כמדינה בטוחה, דמוקרטית ועם רוב יהודי מוצק לדורות, באמצעות הסדר היפרדות מהפלסטינים הן ברצועה והן ביהודה ושומרון. חיזוק החמאס באמצעות הסדר עמו יחליש עוד את הרש”פ; יעמיק את הבידול בין הרצועה לגדה; וירחיק סיכוי להסדר כולל. עם זאת, צוות העבודה לא פסל חלופה זאת אם וכאשר יתברר שהחלופה המוצעת אינה ברת יישום בשל התנגדות הרש”פ. במקרה זה, בדלית ברירה, השבת היציבות לגבול הרצועה והחזרת הרוגע לתושבי העוטף – ולו לפרק זמן מוגבל – אפשר שיצדיקו גם מהלך לא רצוי זה.

להמשך קריאת המסמך המלא » לחצו כאן.

Download (PDF, 2.5MB)