ההתיישבות בגדה המערבית

מנקודת מבט ביטחונית, ניתן לחלק את היישובים הישראלים בגדה המערבית לשתי קטגוריות:

  1. גושי ההתיישבות ויישובים הצמודים ל’קו הירוק’ (מסומנים במפה בצבע כחול), המרוכזים ב’מרחב התפר’ שבין התוואי הבנוי של ‘גדר הביטחון’ (הקו האדום במפה) לבין ה’קו הירוק’. לכל הישובים האלה יש חיבור טריטוריאלי רציף וטבעי למדינת ישראל.

    בגושים אלה, המהווים כ-4.6% בלבד משטחי הגדה המערבית, מתגוררים כ-460 אלף מתיישבים, שהם כ-80% מהישראלים החיים מעבר ל’קו הירוק’:

    • כ-260 אלף מתוכם מתגוררים ביישובי גוש עציון, בית”ר עלית, אפרת, מודיעין עלית, מעלה אדומים, גבעת זאב, אלקנה, אורנית, שערי תקווה, עץ אפרים, אלפי מנשה, צופין, סלעית, מצדות יהודה, אשכולות, שני, שקד ועוד (מסומנים במפה בצבע כחול).
    • כ-200 אלף נוספים מתגוררים בשכונות היהודיות ב’מזרח ירושלים’ (מסומנות במפה בצבע ורוד בהיר מסביב לירושלים).
  2. ההתיישבות ביהודה, שומרון ובקעת הירדן, המפוזרת ב-108 יישובים מבודדים (מסומנים במפה בצבע ירוק), בתוך סביבה פלסטינית מובהקת, מרביתם על ‘גב ההר’, בין חברון לשכם. בישובים קטנים אלה, המהווים כ-80% מכלל הישובים הישראלים בגדה המערבית, מתגוררים כ-110 אלף ישראלים, שהם רק 20% אחוזים מהאוכלוסייה הישראלית בגדה המערבית.

    ישובים אלה מאופיינים כ’יישובי לינה’ קטנים, בפיזור רחב, כשבחלקם מתגוררות משפחות בודדות.

    נוכחות ישראלית מפוזרת זו, של כ-110 אלף מתיישבים, בתוך מרחב עם רוב פלסטיני מובהק של למעלה משני מיליון פלסטינים – יוצרת רמת חיכוך גבוהה בין האוכלוסיות, וקושי בשליטה ובמתן מענה הולם לאבטחת שלומם של המתיישבים הישראלים.

מפת ההתיישבות בגדה המערבית